החלטה בתיק בש"א 32368/07

1.         בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדת ערר מחוז מרכז, לתקופה של 90 יום ממועד החלטת בית המשפט. החלטת ועדת הערר מיום 31.10.07 מתייחסת לעררים באלפי תביעות פיצויים שהוגשו מכוח ס' 197 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965.

2.         המבקשים טענו כי הם מגישים את הבקשה למען הזהירות, שכן החלטת ועדת הערר הומצאה להם רק בדואר האלקטרוני, ולא היתה עדין המצאה כדין של ההחלטה.

עוד נטען בבקשה, כי היא מוגשת בשם מאות מבקשים שהחלטת ועדת הערר מתייחסת אליהם, וכי מדובר בהחלטה תקדימית, הנוגעת בזכותם של חלק מהמבקשים לקבל פיצוי, וביחס לאחרים - היא מפחיתה את סכום הפיצוי לו הם זכאים. ב"כ המבקש אשר הגיש את הבקשה הנוכחית, טען בה כי הוא שלח למבקשים פוטנציאליים רבים, מכתבים ביחס לתוכן ההחלטה ומשמעותה, ואף התקיימה אסיפת תובעים, אשר אליה הגיעו רק כ-100 אנשים. עוד נטען כי לא תגרם פגיעה מקבלת הבקשה, שכן מדובר בהליך שהתנהל במשך למעלה מ-6 שנים.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין זה ברור בשם מי היא הוגשה, ולא ניתן להגיש בקשה בשם בעלי דין תיאורטיים, שעוה"ד שהגיש את הבקשה עדיין איננו מייצג אותם, ואיננו יודע אם ייצגם.

עוד נטען כי המבקשים לא הוכיחו כי קיים "טעם מיוחד" להיעתר לבקשתם, וכי הטעם היחיד העולה מהבקשה הוא העובדה שב"כ המבקש מעוניין לייצג לפחות 300 מערערים. עוד נטען כי הצדדים היו מודעים לכך כי החלטת ועדת הערר תינתן בחודש אפריל 2007, והיה על ב"כ המבקשים להיערך לכך.

המשיבה אף טענה כי בהתאם להלכה הפסוקה, יש לראות את המועד בו התקבלה ההחלטה בדואר אלקטרוני - כמועד ההמצאה של ההחלטה.

דיון

4.         יש להכריע במספר עניינים -

הראשון, האם נדרשת בקשה להארכת מועד,

השני - בשם מי ניתן להגיש את הבקשה,

והשלישי - האם יש מקום להאריך את המועד כמבוקש.

האם נדרשת בקשה להארכת מועד?

5.         אני סבורה כי נדרשת בקשה להארכת מועד, לפחות ככל שמדובר במבקש מר מיידני זכריה. כפי שאבהיר, אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה ביחס למבקשים אחרים שזהותם טרם הובהרה, והפרטים הרלוונטיים ביחס אליהם אינם ברורים.

הטעם למסקנתי הוא משום שאין מחלוקת שב"כ המבקש מר מיידני, קבל את החלטת ועדת הערר בדואר רשום ביום 31.10.07.

6.         מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם דינה של מסירה בדואר אלקטרוני כדין המצאה כדין בהתאם להוראות תקנה 39 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א -2000, אני סבורה כי די בידיעה הברורה של ב"כ המבקש על ההחלטה ועל תוכנה, כדי לקבוע שמרוץ הזמנים להגשת הערעור החל. ההלכה הפסוקה העדיפה במספר מקרים את ה"ידיעה" על פני ההמצאה, וודאי שיש להעדיף את הידיעה במקרה כמו המקרה דנן, בו הידיעה אינה שנויה במחלוקת, וכאשר תוכנה המלא של ההחלטה נמסר למשרדו של ב"כ המבקש (ר' למשל רע"א 1113/97 אסמעיל נ. סלימאן והפסיקה שהובאה שם).

            בשם מי ניתן להגיש את הבקשה?

7.         אני סבורה כי ב"כ המבקש יכול להגיש את הבקשה הנוכחית רק בשם מי שהוא מייצג אותו בשלב הגשת הבקשה - וכעולה מהבקשה הוא מייצג את המבקש מר מידני בלבד.

כך, בפסה"ד פרחי ואח' נ. שר הפנים (בג"ץ 6817/04), נדון מקרה בו פנה עורך דין לשר הפנים ובקש הארכת מועד להגשת תביעה לפיצויים מכוח ס' 197 לחוק התכנון והבניה. עורך הדין שפנה לשר הפנים, עשה זאת בשם משפחות רבות, אשר חלקן לא פורט במכתב.

8.         בית המשפט העליון (כב' השופט גרוניס), קבע באותו ענין כי יש לדעת בבירור ובמדויק מיהם אותם אנשים שקבלו ארכה מן השר. עוד נקבע שאין לקבל שבהעדר פירוט של הפונים - יישאר הענין בידיו של הפרקליט שפנה.

יוער כי על פסה"ד הנ"ל הוגשה עתירה לדיון נוסף (דנג"ץ 40001/05). בהחלטתו באותו ענין קבע בית המשפט העליון (כב' השופט חשין), כי יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת, עד שימונה שר פנים חדש, שהמדינה תביא את הפרשה לעיונו. אולם, כב' השופט חשין קבע בפסה"ד כי " אני מניח כי לעת שיובא הענין לפני שר הפנים, תונח לפניו רשימה מפורטת של שמות העותרים, שרק כך יוכל השר להחליט החלטה ראויה".